אנסה לעשות סדר בבלגן ולהציג עמדתי כמנהל משאבי אנוש, אילתי,
העומד בפני מס' דילמות בבואו לקבל החלטה בנושא:
למה כן:
ברמת הארגון:
- פתרון ישים למחסור ההולך וגדל בכח אדם, בעיקר בתפקידי ניקיון וחדרנות.
- קליטת עובדים בעלי מוטיבציה, המודים למזלם הטוב על ההזדמנות שקיבלו להרוויח שכר גבוה פי כמה מהמשכורות בירדן.
- סיכוי ליציבות וצמצום תחלופת כח האדם, יתר מקצוענות, שקט תעשייתי, הרגעת המירוץ המטורף אחר גיוס עובדים בתחומי עיסוק אלה.
ברמה הארצית:
- ביסוס וחיזוק מערכת הקשרים עם שכנתנו ממזרח, כחלק מהאינטרסים המדיניים של מדינת ישראל.
- קליטה נאותה של עובדים אלה, יחס הוגן מצד המעסיקים והכרת החברה הישראלית באופן בלתי אמצעי, עשויים לעזור להפיג את תחושות הפחד והשנאה אשר יתכן ומקננות בקרבם ובכך לתרום לשיקום תדמיתה של ישראל.
ברמה העירונית:
- העסקת הירדנים עלולה לדחוק את רגלי העובדים הסודנים והאריתראים אשר נשאבו לוואקום שנוצר במלונות והשתלבו בהמוניהם בעבודה כאן ונוכחותם מורגשת בכל העיר, דבר אשר יצר אנטגוניזם בקרב רבים מתושבי אילת והנהגתה, אשר עושים כל מאמץ על מנת להרחיקם מאילת. (על תופעת מהגרי העבודה/מסתננים נדון בבלוג נפרד).
- לעומת זאת, האיסור על לינה באילת ואף על שוטטות בעיר עצמה במהלך שעות השהייה בעיר, יצמצם למינימום את המגע של תושבי אילת עם הירדנים ועשוי לשפר את תחושת הביטחון של התושבים.
למה לא:
ברמת הארגון:
- שינוי מלאכותי של תמהיל העובדים בארגון, מחייב היערכות ותשומת לב, שיווק פנימי בקרב העובדים הקיימים.
- לקליטת עובדים ירדנים יש השלכה על שביעות רצונם של עובדים ישראלים ואף של הסודנים/ אריתראים אשר מבינים כי צעד זה יבוא על חשבונם.
- שביעות רצון האורחים עלולה להיפגע עקב פגיעה בתחושת הבטחון שלהם. יכול ותיוצר בעיית תדמית לאותם בתי מלון שיעסיקו ירדנים...
- קשיים תפעוליים- העובדים הירדנים צריכים כל ערב לחזור לירדן...מי יעבוד אם כן בחלקן השני של משמרות הערב והלילה? האם אפשר יהיה לספק לאותם עובדים היקף משרה מלא? האם ניתן יהיה לעמוד במגבלות חוקי העבודה לגבי איסור העסקה רציף בלילות?
- האם העסקת עובדים ירדנים היקרה יותר למעסיק, תהיה כדאית ולא תיפגע ברווחיות התפעולית?
- כיצד יתמודד המלון עם קשיים תפעוליים אשר עלולים לצוץ עקב המעבר היומי של הגבול לירדן, כגון- סגירת מסוף ערבה בשל פגעי מזג אויר, מתיחות בטחונית...מי ינקה אז את החדרים וישטוף כלים?
ברמה הארצית:
- לא בטוח שקליטת עובדים על תקן חוטבי עצים ושואבי מים היא הדבר הנכון לעשות על מנת לבסס יחסים תקינים עם מדינה שכנה.
- אי הצלחה של ניסיון זה לשיתוף פעולה לאורך זמן, יכול להסיג את יחסי שתי המדינות אחורה באופן שימנע שתופי פעולה כלכליים בעתיד.
ברמה העירונית:
- יש הטוענים כי לקליטת כ 1500 עובדים ירדנים תוך זמן קצר תהא השלכה שלילית על תחושת הבטחון של תושבי אילת ואורחיה, על אף איסור הלינה ועזיבת מקום העבודה בשעות השהייה בארץ...כבר כעת יש הטוענים כי על אף התדמית הטובה של העסקת ירדנים באתרי בנייה ובמכבסות באילת, יש לכך תופעות לוואי פחות נעימות של ירדנים אשר מסתובבים בשכונות, של הברחת מוצרים שונים (בעיקר סיגריות) מירדן ומכירתם בארץ וכו'...
- אם אכן קליטת הירדנים תדחק רגליהם של הסודנים/אריתראים ממקומות העבודה, יהיו רבים מהם מובטלים שיסתובבו חסרי מעש ופרנסה ברחבי העיר ובכך, שוב, ישפיעו לרעה על תחושת הביטחון האזרחי...
- לחילופין יגרום להם המהלך לעזוב את אילת ובכך לפנות דירות רבות המושכרות להם כיום, המשלמות ארנונה ומכניסות שכר דירה למשכירי הדירות, אשר לא בטוח ימצאו להן שוכרים חדשים ובכך תיפגע פרנסתם.
ומעל הכל, החשש הגדול מפני פעילות חבלנית עויינת מצד הירדנים לאור המתיחות הקיימת כיום על רקע דתי בין יהודים למוסלמים.
כפי שניתן לראות, ישנם שיקולים רבים וכבדי משקל נגד קליטת עובדים ירדנים במלונות באילת, בכל הרמות. אם כך, מדוע המליצו המלונאים על צעד זה והצליחו לשכנע את מקבלי ההחלטות בממשלה לשתף עימם פעולה?
ובכן, רק אחרי שכמנהל במלון ולא משנה באיזה תפקיד או מעמד, תאלץ לנקות 10 חדרים, בלחץ זמנים, כאשר עשרות אורחים עומדים וצועקים בלובי ודורשים לקבל את חדרם עד השעה 15:00 כמקובל והשעה כבר 18:00 והעבודה לא נגמרת, כאשר איבדת קשר עם המחלקה שלך המתנהלת בלעדיך כי אתה עסוק בניקיון החדרים, הגב נשבר והלחץ גדול, אולי רק אז תבין את המשמעות של מחסור בכח אדם...ובוודאי אחרי שתצטרך לחלק פיצויים לאורחים (ובצדק) בצורת ארוחות, הנחות וכו' ותעשה את החישוב כמה זה עלה...מאחר ואוי לו למנכ"ל אשר ינחה את מחלקת ההזמנות במלונו לעצור מכירת חדרים כי אין מי שינקה אותם...הרי מחלקות ההזמנות והמכירות ממשיכות להעמיס על תפעול המלון, אשר אינו מסוגל לעמוד בסטנדרטים המינימליים...אז אולי כשזה קורה פעם אחת, זו חוויה ותחושת התעלות כאשר כל המנהלים ועובדי האדמיניסטרציה מתגייסים למאמץ מיוחד ומגבש, אך כשהצורך נמשך יום אחר יום, או לפחות פעמיים בשבוע בימי הגעות (א ו-ה) זה כבר לא כייף...בשלב זה, כל האצבעות מופנות כלפי מחלקת משאבי אנוש אשר לא הצליחה לפתור את הבעיה ולגייס מספיק חדרנים ועובדי נקיון...או אז, כל הנימוקים בעד ונגד כל אחד מהפתרונות הקיימים, כבר לא מעניינים אף אחד, העיקר להביא עובדים מכל מין וסוג ובכל מחיר...
נסיון של מעל 20 שנות עבודה במלונאות מלמד כי מה שלא יעשו המלונאים (ולכל הציניקנים אספר כי לאורך השנים ובמיוחד בשלש שנים האחרונות נעשו מאמצים כבירים ע"י המלונאים לפתות עובדים ישראלים לעבוד בתפקידים הדרושים, החל ממענקי חתימה, מענקי התמדה, בונוסים, סבסוד עלויות מגורים, תלושי קנייה, העלאת שכר שעתי בכ- 20% מעל שכר המינימום שהיה מקובל עד אז ועוד) תמיד יהיה מחסור גדול בעובדים ישראלים לתפקידי ניקיון, שטיפת כלים וחדרנות, ואת הוואקום תמיד תמלא קבוצת עובדים מוחלשת זו או אחרת.
כמו ברב מדינות העולם, גם אצלנו באופן טבעי נקלטים עובדים זרים לתפקידים אשר העובדים המקומיים אינם מוכנים לבצע ולא משנה מה תנאי ההעסקה...
בעבר היו אלה אפריקאים מניגריה, גאנה, חוף השנהב וכו' אשר גם נגדם יצאו רבים מתושבי אילת בגין מקרי התבוללות ונישואי תערובת, הקמת כנסיות/בתי תפילה פיראטים, אובדן הביטחון האישי בשכונות מסוימות...
אח"כ למס' שנים התקבל אישור המדינה להביא עובדים זרים מחו"ל (בעיקר אסיאתיים מהודו/תאילנד וכו') אשר דחקו את רגלי האפריקאים אשר גורשו באכזריות מאילת ומהארץ.
עם עזיבתם של הזרים החוקיים, לאחר כ 3 שנים ולאחר שהניסיונות לגייס ישראליים (במסגרת "מבצע עובדה" של רשויות המדינה אשר כלל הטבות מדהימות במימון המדינה והמעסיקים) כשלו, נשאבו לוואקום זה המסתננים שחצו בהמוניהם את גבולות המדינה הפרוצים, בתחילה מסודן ואח"כ מאריתריאה...
הרעיון להעסקת עובדים ירדנים כבר מתגלגל שנים רבות, מאז חתימת הסכמי השלום בין ישראל לירדן וכעת סופסוף הוא ממומש. כמו כל רעיון חדש, יש לו על הנייר יתרונות וחסרונות רבים והוא יוצר התנגדויות, אך יחד עם זאת הוא יוצר הזדמנויות!
כל פתרון, שהוא בחסות המדינה, מוכר על ידה (גם אם הוא יקר יותר) ומוסדר מול כל הרשויות, עדיף למלונאים על פני פתרונות זמניים ובעייתיים מבחינה משפטית...כל עוד יקפידו המלונאים על הסייגים והכללים שנקבעו בנוהל העסקת הירדנים, ישתפו פעולה עם הרשויות בדיווח על כל הפרה, הרי שיתכן ובאמת ימצאו פתרון חלקי לבעיית חוסר כח האדם ומחלקות משאבי אנוש תוכלנה להתמקד בגיוס כח האדם החסר ביתר התפקידים, להם לכאורה קל יותר לגייס מועמדים ישראליים מעבר לתפקידיה הרבים האחרים של המחלקה.
בהתייחס לחשש הביטחוני אזכיר ואומר רק כי לאורך השנים לא חסרו לצערנו באילת מקרי אלימות ואף רצח מצד תושבים מכל המיגזרים, הדתות, העדות ועל רקעים שונים, כך שהעסקת ירדנים בהיקף מוגבל, אשר עברו תחקירים ביטחוניים משני צידי הגבול, עוברים בדיקות ביטחוניות מידי בקר במעבר הגבול, לא תגדיל משמעותית את הסיכון לפיגועים מעבר לקיים כיום. אז נכון שאם ירדני יחליט לקחת סכין ולדקור עובד או אורח במלון לא ניתן לעשות הרבה, אך החשש הרי קיים גם כיום, לא? להזכירכם, גם בקרב הזרים המועסקים כיום ישנם מוסלמים רבים, מעמים הידועים באכזריותם, הצוברים עם הזמן רגשות כעס כלפי מדינת ישראל וגורמים לחשש ודאגה כבר היום...כל זאת בנוסף לבני מיעוטים אחרים המועסקים כיום במלונות ויש המביעים חשש מפניהם).
לא ניתן להתעלם מהחסרונות שהוזכרו מעלה, אך ניתן בהחלט לצמצם היקפם אם כי הם עלולים ברמה זו או אחרת להיות חלק מהמחיר שצריך לשלם על מנת לאפשר שגשוגו של ענף התעסוקה העיקרי עליו מבוססת כלכלת העיר אילת.
אז- בואו ניתן למהלך צ'אנס בתקווה שאכן יתן מענה לבעיות לאורך זמן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה